Share

Be kind for people are fighting a harder battle than they may show you

-  Rev Run  -

נעלי בית

את נעלי הבית האלו פגשתי יום אחד והייתי חייבת לצלם אותן. הן כל כך מצחיקות אבל באותה נשימה הן גם
עצובות. העיניים הפלסטיות נראות כל כך אמיתיות שאי אפשר לא להרגיש קצת נוגה כשמסתכלים עליהן.
מקסים!

האומנם?

האומנם? האם נכון הציטוט בהמשך ממשנתו של הדאלי לאמה ?
ואני אומרת :"בוא אלי מזל נחמד שב אצלי על כף היד".... (הפרפר שילך לחפש פרפרית)

Remember that not getting what you want is sometimes a wonderful stroke of luck

- Dalai Lama -

Share

Patience, persistence and perspiration make an unbeatable combination for success

- Napoleon Hill -

Share

All great changes are preceded by chaos

- Deepak Chopra -

עוגה משודרגת ליומולדת

עוגת התפוחים שלי שכבר קנתה לעצמה תהילה שודרגה עבור חגיגת יומולדת....
את הנרות כמובן לא עיצבתי בעצמי אבל זה בהחלט רעיון עתידי

מינוף האם נכון?

יעצו לי לפרסם את הבלוג במדיה חברתית משהו כמו הפייסבוק.
בשלב הזה החלטתי שזה לא נכון עבורי כיוון שאין לי ממש שליטה מי קורא את מה שאני כותבת
ויש דברים ואולי יהיו דברים שאכתוב שלא הייתי רוצה לחשוף בפניי כולם, לא כרגע.
כשיצרתי את הבלוג ממש בתחילתו של שינוי (שעדיין נמשך) לא חשבתי על איך אני ממנפת את הבלוג. עיקר
המחשבה נגעה דווקא ברעיון של יצירה 'יש מאין' כלומר, ליצור בלוג ממש מהיסוד, מהפרטים הכי קטנים
וזו הייתה ועודנה עיקר החדווה שלי וגם כי החלטתי שאת כל תהליך היצירה של הבלוג אעשה בכוחות עצמי וללא עזרה
של מבין עניין.
למרות שלא הייתי בטוחה מה 'יבשיל' בכל התהליך הזה עדיין  התעקשתי שעות וימים להבין את הפלטפורמה הזו שהיא אומנם ידידותית וגם חינמית אבל מוגבלת עד מאוד
בסופו של דבר הגעתי אפילו להבנה של שינוי פורמט קיים בשפת ה- HTML
אז לכן מסתבר שכל מה שצריך זה מטרה ברורה ועבודה קשה

Share

Efforts and courage are not enough without purpose and direction

- John F. Keneddy -

Share

Sometimes the easiest way is the hard way

- John Finn -

מאניבול

את הסרט מאניבול (Moneyball) הלכתי לראות על אף הביקורות הלא ממש מפרגנות. האמת היא, שמזמן הפסקתי
להתייחס לביקורות המתישות של מבקרי הקולנוע מכיוון שלרוב הם בוחנים כל שוט באופן מיקרוסקופי וגם
כי הכול עניין סובייקטיבי.
הסרט מספר את סיפורו של מנהל קבוצת בייסבול כושלת, שמחפש דרך חדשה למנף את הקבוצה שלו.
המסר העיקרי והחשוב שעולה מן הסרט, מדבר על מחשבה חדשנית ופורצת דרך בה המנהל 'יוצא מחוץ לקופסא',
עיקש ונמרץ אל מול ההתנגדות המאסיבית של הנהלת הקבוצה וההלצות של פרשני הספורט ובסופו של דבר
מביא את הקבוצה להישגים מרשימים, עד כדי כך שגם קבוצות בייסבול אחרות והשגיות עד מאוד מאמצות לעצמן את
אותו רעיון חדשני.
הסרט הוא סיפור אמיתי ... את המסר אפשר ליישם בכל תחום בחברה והוא: היכולת להתנער מסטיגמות ותבניות,
לראות את הדברים מזווית אחרת, לא מקובלת, והכי חשוב לתת הזדמנות לאנשים ש'הדביקו להם תוויות'.
בראד פיט בתפקיד המנהל משחק נפלא (שוב למרות הביקורות) וגם המשנה שלו (ג'ונה היל) שעוזר לו 'לצאת מחוץ לקופסא' ואולי הוא זה שנותן את ההופעה הכי טובה בסרט.

ג'ונה היל ובראד פיט

פיליפ סימור הופמן שגם הוא שחקן נהדר



Share

Being defeated is often a temporary condition

Giving up is what makes it permanent  

(Marilyn vos Savant )

חצות בפריז- Midnight in Paris

את "חצות בפריז" יצא לי לראות רק עכשיו כלומר, באיחור רב מאוד, אבל "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא".
הסרט נ פ ל א, יש שאומרים שדווקא זה הטוב בסרטיו של וודי אלן המחונן ואני נוטה להסכים.
הסרט קליל מאוד, הפס קול (לטעמי) מדויק, והצילומים מדהימים.
הגיבור (אוון וילסון) עובר כל לילה אחר חצות לעולם קסום של פריז בשנות ה20, שזו התקופה הכי אהובה עליו ושם
הוא פוגש את אדריאנה (מריון קוטיאר) שחולמת בכלל על תקופה אחרת - סוף המאה ה19, מה שמעלה
את השאלה האם אנחנו מתגעגעים או כמהים לתקופה היסטורית שלא חיינו בה. לי השאלה הזו מסתדרת מצוין כי
תמיד רציתי לחיות בלונדון של תחילת המאה (המאה ה20 כמובן) אז מצאתי בסרט הזה מעבר לקסם של התסריט,
הבימוי, המשחק והצילומים גם את החיבור לחלום הזה שלי שלעולם לא יתממש אלא אם ימציאו באמת מכונת זמן.
הנה תמונות מהסרט :

מעצב הכובעים פיליפ טרייסי

פיליפ טרייסי (Philip Treacy) הוא כובען של האצולה. כלומר, העשירון העליון. עלות כובע סטנדרטי שהוא
מעצב יכול להגיע לכמה אלפי שקלים. הוא לא אוהב להיקרא 'כובען' אלא מעצב כובעים.
האמת, נחשפתי לשמו ולעיצוביו בזכות החתונה המלכותית של וויליאם וקייט. זו הייתה הזדמנות להתבונן
אינטרנטית בכל המוזמנים, בסטיילינג, בצבעים, בגינונים ומה לא...
כי אין, פשוט אין כמו התרבות האנגלית הכול כך מדוקדקת ומנומסת. אני יודעת שיהיו שיחלקו עליי ויגידו שהבריטים
הם אנשים קרים אבל הנימוסים שלהם בעיניי הכי יפים.
הכובעים לא היו ברשימת ה top list שלי בתמונות ש'חקרתי' מהחתונה אבל כשקראתי ב daily mail על הסנסציה
שעוררה הנסיכה ביאטריס עם הכובע שלה זה היה הרגע שבו ערכתי הכרות ראשונית עם שמו של פיליפ טרייסי.

הנה תמונתה של הנסיכה ביאטריס והכובע שסביבו נוצר באזז היסטרי וזכה לכינויים רבים

לי הכובע מזכיר דווקא אריזת מתנה אבל היו שכינו את הכובע 'כובע אסלה'.
אחרי תקרית הנסיכה ביאטריס שוטטתי לי במדיה בחיפוש אחרי עיצובי הכובעים של טרייסי והאמת, מקסים.
רובם לא נועדו להגן מהשמש אלא רק למשוך את העין. אי אפשר להתעלם מהעיצובים הדקדקנים והאסתטיים
ולמרות שהכובעים חלקם נראים מאוד אקסטרווגנטיים הם מעוצבים בחן רב.
הנה מקבץ קטן של דוגמאות:

פיליפ טרייסי + דוגמנית + כובע

Share

When everything seems to be going against you

remember that the airplane takes off against the

wind, not with it

 - Henry Ford -

Share

We build too many walls and not enough bridges

-Issac newton-

גשר מנהטן

נעלי עקב של בריאן אטווד

בריאן אטווד (Brian Atwood) מעצב נעלי עקב אקסטרווגנטיים. הוא נולד בשיקגו, למד אומנות וארכיטקטורה
ב2001 הקים את המותג שנושא את שמו.
הנעליים מאופיינות בעקב דק וגבוה אם כי העיצוב הכללי הוא לפעמים גם בומבסטי, פרוותי, בתוספת סרטים וניטים.
הן לא מאופיינות בצבעוניות צעקנית אבל חלק מהעיצובים שלו בהחלט צעקניים. אהבתי את העיצוב המוחצן גם אם
ישנם דגמים (והם לא מעטים) שכמויות הניטים הדוקרניים שהוא הוסיף בהחלט יכולים לגרום לאירוע בטיחותי.
בדוגמאות המובאות כאן (באתר שלו אפשר להתרשם עוד ועוד) הייתי מאמצת לי ממש בשמחה את ארבעת הדגמים
הראשונים וגם זה בעירבון מוגבל כי לא ניראה לי שאצליח לשוטט יותר מדקה על עקב שכזה אבל מצד שני נו שויין
העיקר שהן יפות וממש לא חשוב הנוחות :-)